פסק-דין בתיק ת"א 19306-02-11

תביעה ותביעה שכנגד

1.         בפני תביעה כספית על סך 146,205 ש"ח, ותביעה כספית שכנגד על סך 34,184 ש"ח.

2.         התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בהסעות תלמידים. הנתבעת הינה רשות מקומית.

3.         בין ספטמבר 2008 לדצמבר 2010 התובעת ביצעה עבור הנתבעת הסעות של תלמידים עם צרכים מיוחדים, אשר טופלו ע"י מח' הרווחה של הנתבעת (להלן: "מחלקת הרווחה"). לטענת התובעת, הנתבעת שילמה לה עבור ההסעות בחסר, כאשר מידי חודש שילמה אך חלק מסכום החשבונית שהוגש  לתשלום. בסופו של דבר נוצר חוב לא משולם של 129,205 ש"ח, אשר עומדים נכון ליום הגשת התביעה על 146,205 ש"ח. הנתבעת טענה בכתב התביעה שכנגד, ששולם לתובעת ביתר עבור ההסעות, ולפיכך עליה להחזיר את ההפרש שעומד על 43,184 ש"ח.

4.         התובעת הינה חברה ותיקה העוסקת בתחום ההסעות, אשר ביצעה עבור הנתבעת הסעות משך שנים רבות. התובעת נהגה לעבוד על פי חוזה חתום כדת וכדין שנעשה מול הנתבעת, וידעה שיש להקפיד על כך. בשנת הלימודים שהחל בסוף שנת 2008 התובעת החלה לבצע הסעות של בין 8 ל-10 תלמידים בשני קווים. קו אחד למעון עבור 3 פעוטות בכפר מנדה. קו שני עבור מספר ילדים למעון שיקומי בשפרעם. ההסעות החלו להתבצע על בסיס הבנה בעל פה עם מנהל מחלקת הרווחה.

מנהל התובעת, מר חסן חסן (להלן: "חסן") היה מודע לכך שחובה להסדיר את הסכם ההסעות עם הנתבעת בחוזה חתום על פי דרישות הדין, ועל כן פנה למנהל מחלקת הרווחה במכתב מיום 22.10.08 בזו הלשון:

                                    "הנדון: הסכם עבודה "

בהמשך לשיחתנו ולסיכום ביננו מתאריך 20.8.08 על הסעות ילדים למעון

1 - עבור 3 פעוטות ביר אל מכסור למוסד בכפר מנדה

2 - 7 ילדים מביר אל מכסור למוסד מע"ש בשפרעם

אם לא תשלחת הזמנת עבודה או הסכם עבודה עד יום 31.10.08 אנו מפסיקים את ההסעות לשני הקווים מתאריך זה

                                                                                    בברכה,

                                                                                    חסן חסן מנהל החברה"

5.         למרות האמור במכתב הנ"ל ההסעות לא הוסדרו בהסכם מול הנתבעת.

            התובעת החליטה להמשיך לבצע את ההסעות, שכאמור בוצעו עד סוף שנת

2010. לטענת חסן הוא המשיך לבצע את ההסעות על סמך            התחייבות בעל פה של ראש המועצה אותו הכיר, כי לא תהיה בעיה בתשלום.

6.         לטענת התובעת התשלומים שבוצעו היו בחסר. למרות שמדובר בחוסרים משמעותיים שהצטברו כדי עשרות אלפי שקלים כבר בתום שנת הלימודים הראשונה, התובעת המשיכה לבצע את ההסעות. תביעה זו הוגשה רק לאחר שמערכת היחסים בין הצדדים הסתימה בתום שנת 2010, לאחר שהתחלף ראש המועצה.

7.         הנתבעת טוענת כי מעולם לא אישרה את מחירי ההסעות שנקבעו ע"י התובעת,            אשר היו מופרזים בכל קנה מידה, בהתחשב בתעריפי הסעות של חברות       אחרות איתם התקשרה בחוזה מסודר. הנתבעת טענה שבוצעו תשלומי יתר             וכי על התובעת להשיב לה כספים, כפי שפורט בתביעה שכנגד. כן טוענת             הנתבעת שאין כל בסיס לחיובה בהעדר הסכם שנחתם כדין.

דיון